בסלון הכלות שלנו יש קיר מלא מגירות קטנות, בכל מגירה כזו יש חריזות, תחרות ואפליקציות יפות שיקשטו את השמלות של הכלות המאושרות שיצאו מכאן ליום כלולותיהן.
הבוקר ניגשה אלי אמא של כלה, וביקשה ממני: אחותי נמצאת במלון בטבריה עם עוד עשרות נשים מפונות, ושם הן חיות יחד כבר כמה חודשים – נשים חסידיות אותנטיות של פעם עם נשים חילוניות, יהודיות שנאלצו גם הן לנדוד מבתיהן…
אותן הנשים ראו אותה בהדלקת נרות השבת שם במלון, עם המטפחת הלבנה המקושטת של שבת לראשה – והתרגשו עד דמעות… הן פנו אליה והתחייבו: אם תכיני לי מטפחת כזו שבתיות מיוחדות… נלבש אותן גם אנחנו בערב שבת ונדליק איתן את הנרות… נגשה אלי האישה הזו, הפשוטה והמדהימה, וביקשה ממני שאריות של בדים, אפליקציות וחריזה – כדי שתוכל לשבת שם במלון, רחוקה מהבית – ולחרוז יהלומים על מטפחות שבת שיקשטו ראשים של כמה אחיות רחוקות-קרובות שלה בשבת הקרובה…
מה נראה לכם? השבת נוכל למצוא אותה עם מטפחת לראשה מדליקה נרות שבת!
במהרה ובקרוב אצלה בבית.
