דאגה אמתית של אבא

כשדוד היה בכיתה ב' הוצמד אליו חונך יד אליעזר. המצב בבית לא היה קל: אבא של דוד היה חלש מבחינה נפשית, ואמו התמודדה לבד עם פרנסת המשפחה, אחים גדולים שכבר נשרו מבית הספר והסתובבו ברחובות ובעיה רפואית קלה.

החונך, אדם חם בשנות החמישים לחייו, טיפח את דוד והרעיף עליו אהבה רבה, מלבד שעות החונכות הקבועות.

מי ידאג לדוד?

כשדוד היה בכיתה ה' המצב בבית החמיר עוד יותר: אבא של דוד אושפז בבית חולים לחולי נפש, האם עמדה על סף פירוק אף היא. דוד החל להסתובב ברחובות בדומה לאחיו, כשאיש אינו יודע מתי יצא ומתי יחזור, היכן הוא מסתובב והאם הוא מבקר בבית הספר.

חונך יד אליעזר חש דאגה אמתית לדוד. בתאום עם לשכת הרווחה, הוא ביקש להוות לדוד משפחה אומנת.

דאגה אמתית של אבא

שנתיים עברו מאז ודוד גדל בביתו של החונך כבן לכל דבר. יש לו מיטה וארון משל עצמו, המשמשים עבור הבגדים וספרי הלימוד שקנתה לו אמו החדשה. הוא הפך לשותף פעיל בהוואי המשפחתי ותדיר הוזמן לביקורים אל ה'אחות' הנשואה והפך חלק בלתי נפרד מפעילויות משפחתיות אחרות.

בשנה שעברה שכר החונך מורה מקצועי. דוד לא היה פנוי ללמידה תקופה ארוכה, וצבר פערים לימודיים של כמעט שנתיים למול בני גילו. החונך חש שאת שעותיו המשותפות עם דוד עליו לבלות כדמות אבא ולא כדמות מורה, במשחק, שיחה או פעילות משותפת. מורה מקצועי יוכל לעזור לו להשלים את הפערים. בשנה האחרונה הוא מממן עבור דוד טיפול פסיכולוגי מסיבי, טיפול שיסייע לו לעבד את שנותיו הקשות ולהגיע לבגרות כשהוא שלם, בנוי ויציב יותר.

רק שלא יפסיק לשיר!

השבוע שמעה האם החדשה את דוד שר לעצמו בחדרו. תמונתו של דוד הנטוש והמיואש שהכירה עלתה ביזכרונה, ולקול שירתו היא נשאה תפילה שדוד ימשיך לצמוח ולהיבנות לאדם שלם, לאדם שיוכל להעניק לילדיו ילדות טובה מזו שחווה הוא.

תרמו עכשיו