קבוצת אוכלוסיה בלתי מדוברת: מכתב מרגש במיוחד

אחת מקבוצות האוכלוסיה הכי נזקקות והכי לא מדוברות בארץ הם קבוצת גרי הצדק. כמו כל קבוצת מהגרים, אבל הרבה יותר מכך. הם עולים לארץ מתוך אידיאולוגיה חזקה ותחושה פנימית, ומשנים את חייהם מקצה אל קצה.

ללא רשת חברתית, ללא הכרות עם השפה ולעיתים גם עם חיבור רב לעולם הרוח וחיבור מועט לעולם שבחוץ, הגרים האלו מתמודדים באומץ ובתעוזה עם דרך החיים שבחרו.

לא תמיד זה קל.

סיפורה של רות הוא אחד מתוך עשרות פניות מרגשות שקיבלנו. לא תמיד אנחנו יכולים לעזור. אבל כשאין משפחה או תמיכה – החובה של כל אחד מאיתנו לעשות כל שיוכל.

הנה מכתבה של רות. פרטים אישיים טושטשו לצורך שמירה על כבודה.

"שלום.

שמי רות ואני מתגורר כיום בירושלים, יחד עם ילדי בן ה -8.

נולדתי במשפחה נוצרית אדוקה וגדלתי באמונה הנוצרית. בגיל 16 החלטתי ללכת להיות נזירה, בעידודם של הורי. הצטרפתי למנזר ולמדתי במקומות שונים בטיוואן כדי להיות נזירה. בשנת 2001 הפכתי לנזירה, כולל כל הנדרים וההחלטות לפי המנהגים הנהוגים שם. למרות שהייתי בדילמה על אמונתי ועל מעמדי הדתי, המשכתי את לימודי במנזר. תמיד העדפתי ללמוד את הברית הישנה ותמיד העלתי שאלות לגבי האמונה…

אף על פי שלמדתי שם הרבה על היהדות, לא היה לי אף אחד שינחה אותי ליהדות, כי מעולם לא באתי במגע עם יהודי כלשהו בחיי. תקופה לאחר מכן, פגשתי את היהודי הראשון בחיי. עצם העובדה שהוא יהודי משכה אותי מעל הכל. הוא עזר לי ליצור קשר עם רבנים בקהילה מקומית שבאמצעותם אני יכול להתחבר לרבני ירושלים. המשכתי ללמוד, וב-2007 התראיינתי על ידי הרבנות הראשית של ירושלים שם החליטו לאפשר לי להתגייר להיכנס לחייק העם היהודי. באותו יום ביצעו נציגי הרבנות בארץ הולדתי את הגרות שלי, ובאותו היום הם בירכו גם את הנישואים שלנו עם היהודי הראשון שפגשתי בחיי.

החלטנו לעלות לארץ והיה עלינו להמתין כמה שנים בסבלנות, שכן לא היה לנו מי שיעזור לנו בעניין זה. בכל אופן, אחרי חמש שנים של המתנה יחד עם בננו שהיה באותה עת בן 5. לצערי הדברים לא הלכו כפי שהיה צפוי, והיום אני גרה לבד בבית שכור יחד עם הבן שלי. אני בתהליכי גירושין בשל ההתקפה הגופנית והנפשית שאני ובני ספגנו מבעלי. מגיל שנתיים וחצי אני מטפלת בבני הזקוק לטיפולים מיוחדים כמו פסיכיאטר, פסיכולוג וייעוץ.

אני עובדת שעות רבות ומרוויחה משכורת של 4,400 שקלים לחודש, ובנוסף מקבלת סכום של 1,095 עבור דמי מזונות. עם סכום זה קשה לי מאוד לנהל את הבית. בגלל הצרכים המיוחדים של הבן שלי שאני משלם הרבה כסף מדי חודש. אני שוהה בדירה שכורה של שני חדרים שאני משלמת עליה 2,700 לא כולל תחזוקת גז מים וארנונה. ואני צריך סכום נוסף עבור מזון בגדים ההוצאות שלי. עם כל ההוצאות האלה קשה מאוד להתמודד, ולכן אני חייבת כספים לידידים שלי. אני גם עוברת טיפולים בגלל העינויים הנפשיים שעברתי.

מאז הגיור, המשפחה שלי לא נותן לי שום תמיכה, נפשית או כלכלית. אני לבד בישראל, ללא כל סיוע או תמיכה. אני מרגישה בודדה לגמרי וללא כל משפחה או קהילה. אותו הדבר עם הבן שלי.

אני פונה אליכם לעזרה, אני אהיה אסירת תודה אם תוכלו להושיט יד לעזרה. מודה לכם בכל לבי.

רות"

המילים של רות מדברות בעד עצמם.

אנחנו רוצים מאד לעזור לה.

אנחנו זקוקים לעזרה שלכם עבורה.

 

תרמו עכשיו