יש ילדים שמפחדים ממבחנים, ויש ילדים שמפחדים בכלל לפתוח את החוברת.
אלישבע פוגשת ילדים כאלה כמעט בכל יום.
כבר שנים שהיא מורה בפרויקט "שלהבת", תוכנית ההוראה המתקנת של מחלקת החונכים ביד אליעזר.
במהלך השנים היא ליוותה עשרות ילדים, וכל אחד מהם הזכיר לה מחדש את המשפט שהיא חוזרת עליו שוב ושוב: "כל ילד הוא עולם". מבחינתה, לפני שמחפשים שיטת לימוד, צריך להבין את הילד שיושב מולה.
לא מזמן התחיל להגיע אליה תלמיד חדש. בכל פעם שהיה רואה דף מלא, הוא היה מתחיל לבכות. לא בגלל שהתרגילים היו קשים, דווקא בגלל שהם היו ארוכים. עוד לפני שניסה לפתור, הוא כבר היה בטוח שלא יצליח.
אלישבע לא מיהרה לפתוח איתו את כל החוברת, במקום זה היא אמרה לו בשקט: "רק את השורה הראשונה". כשהוא הצליח, הם עברו לשורה השנייה. אחר כך לעוד אחת, ועוד אחת. לאט־לאט הדפים כבר הפסיקו להפחיד אותו.
יום אחד נכנסה אחת המדריכות לכיתה, הסתכלה עליו לכמה רגעים ואמרה לאלישבע: "זה פשוט לא אותו ילד" לא בגלל שהוא הפך לקורא המצטיין של הכיתה, אלא בגלל שהוא כבר לא פחד לנסות.
בפרויקט "שלהבת" לא מחפשים רק איך ללמד ילד לקרוא, מחפשים להבין מה עומד בינו לבין ההצלחה שלו.
לפעמים זו שיטת לימוד שלא מתאימה לו, לפעמים זה קושי רגשי, ולפעמים, כמו במקרה הזה, זה פשוט פחד.
אלישבע מאמינה שילד לא צריך רק ללמוד לקרוא טוב יותר, הוא צריך להאמין שהוא מסוגל. וכשהאמונה הזאת חוזרת, גם הלמידה מתחילה להיראות אחרת.
כי לפעמים, לפני שמלמדים ילד לקרוא דף, צריך ללמד אותו לא לפחד ממנו 🧡
