זה לא סיפור על אננס. זה סיפור על אמא.
יום שישי בצהריים. אביגיל דוחפת עגלת סופר כמעט ריקה. שני הילדים שלה תזזיתיים, והיא רק מקווה לסיים מהר.
“אמא! אננס קפוא! תקני, בבקשה!” – אורי כמעט נכנס למקפיא מרוב התלהבות.
אבל אביגיל שותקת. הראש שלה לא במקפיא – הוא בקופה. האם האשראי יעבור? היא לא רואה אננס, היא רואה מינוס.
בבית אין כמעט כלום. ולשבת? אפילו תפוחי אדמה בקושי יש. עוגה? אפילו לא בחלום.
היא לוחשת למוכרת, אולי אפשר "לרשום"? הן מכירות כבר שנים. אבל הפעם התשובה קצרה:
"מצטערת, אי אפשר יותר…"
אביגיל יוצאת מהסופר. עגלה ריקה. לב כבד. ילדים רעבים. ככה נראית כניסה לשבת?
אבל אז היא מגיעה אלינו. בלי שאלות. בלי הסברים. אנחנו מושיטים לה קופונים – והיא מושיטה חיוך.
תודה.
והיום? גם בבית של אביגיל יש שולחן לשבת. במקרר – מה שילדים אוהבים. ובלב – ניצוץ של תקווה.
אבל אביגיל היא לא היחידה.
אנחנו רגע לפני החופש הגדול –
יש משפחות שמתכננות קייטנות, חופשות, בילויים.
ויש משפחות – שפשוט לא יודעות איך ישלמו במכולת.
הקופונים שלנו מצילים אותם מחרפת רעב.
פשוטו כמשמעו.
עזרו לנו לשים אוכל – ותקווה – בעגלה הבאה>>
