יום הזיכרון 2015 • מרכינים ראש וזוכרים את הנופלים

איך אנחנו זוכרים את ההולכים?

יד אליעזר מרכינה ראש ומשתתפת באבל הכבד של משפחות החיילים הנופלים וחללי מערכות ישראל. בשנה שעברה נהרג החייל היקר והאהוב ברקאי ישי שור הי"ד, בעקבות היתקלות עם מחבלים שחדרו ממנהרה סמוך לאחד היישובים במעוצה האזורית אשכול במהלך מבצע "צוק איתן". לצידו נהרגו ארבעה חיילים נוספים.

ברקאי נמנה בין אלפי המתנדבים המסורים והאוהבים של יד אליעזר ותמיד אהב לתת לזולת.

"ברקאי שלנו – מתנדב שכולו לב"

"ברקאי שלנו, ילד אהוב על הכל, מתנדב שכולו לב", ספד לו אביו לאחר שקיבל את הבשורה המרה. "מילדות היה מתנדב בכל מקום שרק אפשר. ב'יד אליעזר' באריזת מזון ובמד"א. היה מדריך ואחראי על סניף בני-עקיבא 'מרכז'. אם ראה אדם לצד הדרך – תמיד עצר ועזר. הוא רצה שניסע תמיד בשני כלי רכב, כי כך אפשר לקחת יותר טרמפיסטים.

"הוא למד שנתיים בישיבת שבי חברון ותפס חזק את דרך 'ישיבות הקו'. הוא רצה מאד לשרת כפארמדיק, ועשה מאמצים עילאיים, אך כשלא הצליח – לקח את החיילות הקרבית הכי רחוק שיכול. הוא הוציא אישור מיוחד להתנדב כחייל וגם הוציא רישיון ג' לאחרונה, כדי שיוכל להתנדב כנהג אמבולנס.

"בזמן החופשות שלו מהצבא – היה מתנדב, לעתים משמרות כפולות, במד"א. כל זה, גם כשסבל משברי הליכה – שמענו ממנו כי אם צריך לסחוב אלונקה אז כמובן שהוא יתייצב מתחתיה. את מסע הכומתה של 65 ק"מ התעקש לעשות, למרות שהרופא ניסה לקצר לו את המסלול בשל השברים.

"ברקאי נהרג תוך לחימה, המחיר ששילם – הגדול מכולם. המחיר ששילמנו – אבידה ענקית למשפחה, אבידה לכל עם ישראל".