ראיון עם עיתון משפחה: הצומת בין התורמים לנתמכים

אגודת יד אליעזר ניצבת בנקודת מפגש מעניינת: מצד אחד קיים קשר עם משפחות התורמים. אלו משפחות נורמטיביות ואף אמידות המסוגלות ורוצות לתרום לנזקקים. מצד שני קיים קשר עמוק עם המשפחות הנתמכות – משפחות או בודדים מתמודדים, המצויים במצב סוציואקונומי קשה. לקראת ראש השנה ערך עיתון משפחה ראיון מרתק במטרה להיטיב את ההכרות עם נקודת המפגש הייחודית הזו. לפניכם עיקרי הדברים שהועברו בראיון

ראיון עם מילכה – רכזת יד אליעזר בישראל

מילכה בנזימן, רכזת 'יד אליעזר' בארץ ישראל, ניצבת בצומת הזו שמפגישה בין התורמים והנתרמים כבר לא מעט שנים. המילה 'ניצבת' חוטאת למציאות. מילכה לא ניצבת. היא מתרוצצת. מדלת לדלת, מעני לעשיר. פושטת יד, לוחצת יד. ובעיקר נותנת את כל הלב.

מילכה, מה הבונוס הכי גדול של העבודה הזאת?

"…כשנשים פונות אלי ומבקשות צדקה, לפני שאני פונה לתורמים, אני תמיד מבקשת מהן לומר תהילים, מתרגשת לראות איך התפילה שלהן תמיד נענית. הגיעה אלי כלה בוכיה, סיפרה שהיא מתחתנת בעוד חודש. היא חסרת כל ואין לה עדיין נדוניה. איך אפשר לראות כלה בוכיה?! היא הייתה מבועתת ומפוחדת. עודדתי אותה, ביקשתי שתאמר פרק תהילים ובינתיים התקשרתי לחו"ל, לאחד התורמים הקבועים שלנו וסיפרתי עליה. ענו לי שיבדקו ויחזרו אלי. ישבנו והמתנו ביחד, הכלה ואני, וטרם קיבלנו תשובה. ביקשתי ממנה שתלך הביתה, תנוח, תירגע. כעבור כמה שעות צלצל הטלפון… אצבעותיי רעדו כשהתקשרתי לאותה כלה כדי להודיע לה על הסכום העצום שנתרם לה…"

בוודאי לא קל לפשוט יד לצדקה, גם כשהיא מיועדת לאחרים.

"לא, לא קל. קשה מאד לבקש. אבל כשאני עומדת מול חידלון ומצוקה קורעים לב, אני מסתערת על כל פתרון אפשרי, על כל כתובת שאולי תהווה גלגל הצלה. רק אחרי מעשה, כשאני משחזרת את מעשיי, אני מתקשה להאמין שזו אני שביקשה והתחננה ככה… זאת ההזדמנות להעלות על נס את התורמים, שממש מעודדים אותי להתרים אותם. אם עבר זמן ולא פניתי אליהם, הם עצמם מתקשרים ומתעניינים, אם צריך משהו ואם ישנו מקרה כזה או אחר שבו יוכלו לסייע. והכי מרגש לראות את אלה שהיו בעבר נזקקים כיום נושעו, איך הם עצמם מבקשים לעזור לנזקקים, מאושרים מהזכות להיות בצד הנותן. זאת אכן זכות."

מילכה, תזכי אותנו בעוד סיפור-מופת?

"סיפור שריגש אותי מאוד: באחת הפעמים שחילקתי תלושי מזון לנזקקים, הגיע אדם, שמצבו הכלכלי היה בכי רע, וקיבל תלושי מזון עבור משפחתו . מיד אחריו נכנסה לחדר שלי אישה, שסיפרה בדמעות על ילדיה הרעבים. נתתי לה תלושי מזון. לפתע נכנס האדם לחדר, הניח על השולחן את התלושים שזה עתה קיבל וביקש ממני שאעביר לאותה אישה גם את התלושים שלו…

מדהים לראות איך גם העניים שבעם אינם מוותרים על הזכות להיות חלק ממעגל הנתינה. לפעמים מגיעות אלי תרומות קטנות, אבל אני, שמכירה את התורמים, יודעת שהן שוות מיליארדים. אולי זו קלישאה לסיים במילים 'מי כעמך ישראל', אך אין נכונות מהן. אין כמו עם ישראל!"

ראיון עם שורי- רכזת יד אליעזר בארצות הברית ובקנדה

מהעבר השני של האוקיינוס קיימת שורי טרופר, רכזת 'יד אליעזר' בארצות הברית ובקנדה. הריאיון איתה אומנם מתנהל באנגלית, בצלילים שונים לחלוטין, אבל השיר שהיא שרה זהה לשיר של מילכה, הקולגה מהארץ: שיר הלל לעם ישראל.

שורי, מה כוללת העבודה שלך בסניף האמריקאי?

"העבודה שלי כוללת התרמות, הפקת אירועים, הוצאה לפועל של כל מיני פרויקטים, וכמובן, המון עבודה משרדית ומענה לשאלות והסברים חוזרים ונשנים על יד אליעזר ומה בדיוק היא עושה".

בגלל הקונספט של הכתבה, אנחנו נתמקד בסעיף ההתרמות. זה לא החלק הכי מאתגר בעבודה?

"שאלה טובה… קשה לפנות לאנשים ולבקש מהם לתת ולתרום, אבל סביר להניח שהעבודה שלי קלה יותר מעבודתן של גבאיות צדקה אחרות, כיוון שאני מתרימה ל'יד אליעזר', שהוא ארגון ידוע ומוערך. אני גם פוגשת כל הזמן בצד היפה והמואר של עם ישראל. אנשים הם באמת טובי לב ונדיבים ונענים בשמחה וברצון ובדרך כלל נותנים, ונותנים הרבה. תמיד מדהים אותי לגלות, שוב, עד כמה כלל ישראל שופע נדיבות, למרות העובדה שהצדקה נתבעת מהם כל כך הרבה פעמים ועבור כל כך הרבה נזקקים. לפני ימים נוראים, אגב, הנדיבות היהודית מכפילה ומשלשת את עצמה".

אילו מקרי צדקה מגיעים אליכם?

"כל המקרים האפשריים. יש לנו מחלקה מיוחדת שייסדנו בשנה שעברה, שנקראת 'קרן מילכה' (לזכותה של מילכה בנזימן), שמתמקדת בצרכים יחידניים. חלק מהמקרים, המגיעים למחלקה, הם טראגיים ושוברי לב, כמו ילדים מוזנחים, אנשים שסובלים ממחלות נוראיות או ממוגבלויות קשות. חלק מהמקרים מזעזעים פחות, כמו המקרה של נערה צעירה שנזקקה בדחיפות ליישור שיניים, אבל המשפחה שלה לא יכלה להרשות לעצמה רכישת מזון, ומי בכלל מדבר על גשר? אז היא פנתה אלינו. כשאני חושבת כעת על התורמים שלנו, אני מבינה שהדבר  הכי חשוב בצדקה זה להפגין 'ערליכקייט' – הגינות וישרות ללא פשרות. בלעדיה אין בסיס ואין קיום, ואיתה – דברים מדהימים יכולים לקרות".

איך משכנעים אנשים לפתוח לב לפושטי יד?

"גיוס כספים לצדקה מצריך הרבה טקטיקות (והרבה אנשים טובים…). אני אדבר על טקטיקה שאנחנו נוקטים בה הרבה, כאן, ב'יד אליעזר'. אנחנו מזכירים לתורמים, כמה כולנו דומים. למרות הפערים החיצוניים הקיימים בינינו, כולנו בני אנוש – חולקים חוויות ותחושות זהות. זאת הסיבה שהרבה פעמים הספונסרים לחתונות של היתומים שלנו הם כאלה שבעצמם מתחתנים או שאלה אנשים שמתפללים לזכות להתחתן בקרוב. אותו דבר קורה אצל תורמים שמאמצים 'תאום בר מצווה' ותורמים כסף לרכישת זוג תפילין לנער 'בר מצווה' נזקק, בדיוק בזמן שהם עצמם מארגנים בר מצווה לילד שלהם. כשאנשים חווים את השמחה הפרטית שלהם, קל יותר לחבר אותם לשמחתו של האחר, שאינה שלמה, בגלל חסרונו של הכסף. כל ה'אימוץ' הזה מאפשר לתורמים להרגיש שהם משנים את חייו של אדם אחר, וזה אכן מה שהם עושים – יוצרים שינוי ענק, ולטובה".

תרמו עכשיו