יש רגעים שבהם המילים מרגישות קטנות מול המציאות. השבוע, כשהגענו לבקר אותה בערב החג, המציאות כולה נדחסה לתוך דירה שכורה של 35 מ"ר.
זה הכל… בתוך המרחב המצומצם הזה היא מגדלת ארבעה ילדים, כשהקטנה שבהם רק עכשיו נולדה…
היא שם, בחזית הבית, לבד. בעלה זכה להגיע ללידה של הילדה הרביעית, להחזיק את הפלא הקטן לכמה רגעים – וכבר חזר לשם, לעומק לבנון. בזמן שהוא שומר על הבית של כולנו,
היא מנהלת קרב הישרדות יומיומי בתוך קירות צפופים, בבדידות גדולה ובאי-ודאות מורטת עצבים…
החלטנו שהתרומה הצנועה שלנו לגיבורה הזו תהיה עגלה איכותית וחדשה. בבית שבו כל סנטימטר הוא מלחמה,
העגלה הזו היא יותר מכלי תחבורה; היא הכרה בקושי שלה, היא נוחות שמגיעה לה, והיא מסר:
את לא לבד בקרב הזה.
—השיחה שלא יוצאת לנו מהראש..
אבל הסיפורים לא עוצרים שם.
בערב החג הגיע אלינו טלפון למספר שכבר הפך לקו חם של חסד, מספר שרבים כבר זוכרים בעל פה. מהעבר השני – אלמנה טרייה, צעירה כל כך. בעלה נפטר שבוע בלבד לפני החג. היא קמה מהשבעה היישר אל שולחן הסדר, אל החלל הריק בכיסא, אל השקט שאחרי האסון.
התשובה שלנו הייתה מיידית: "תקני הכל מוכן לחג. שהבית יהיה מלא. אנחנו נשלם הכל מיד אחרי החג".
הבוקר, כשהתקשרנו לבשר לה שהכסף הועבר כפי שהבטחנו, הרגשנו את המשמעות האמיתית של הערבות ההדדית. זה לא רק הכסף, זו הידיעה שיש מי שזוכר אותה בבוקר שאחרי האסון.
המלחמה שבחוץ – והמלחמה על הקיום
מחוץ לגבולות מתחוללת מלחמה קשה, אבל בתוך הבתים יש משפחות רבות שנלחמות על הקיום היומיומי. משפחות של מילואימניקים, אלמנות, ולוחמים של החיים עצמם שפשוט מנסים להחזיק את הראש מעל המים בזמנים בלתי אפשריים.
אנחנו מזמינים אתכם להיות השותפים שלנו.
כדי שנוכל להמשיך להרים טלפונים כאלה, כדי שנוכל להעניק עוד עגלה לאמא שמחכה לבעלה מלבנון, או למלא מקרר לאלמנה שבורת לב – אנחנו צריכים אתכם איתנו.
עזרו לנו לעזור להם לנצח. גם בתוך הבית.
